פעם בשבוע, בדר"כ בימי שלישי, עושה לעצמי טקס קטן הכולל :
1. כיבוי טלפון
2. הגברת ווליום
3. חיכוך ידיים
4. מילקי עם עדשים
5. ברייקינג באד
הפעם האחרונה שהמתנתי בכזו ציפיה לפרק בסדרת טלויזיה היה בשתי העונות הראשונות של אקס פיילז. עד הסדרה ההיא הייתי מתייבש מול חטיפים כמו פרינדז או מתבלבל מול טווין פיקס, שבנינו בהסתכלות אחורה לא באמת קורה שם משהו.
אז כן, ברייקינג באד היסטרית. אבל אני תוהה האם חלק מההיסטריה שלי סביבה היא העובדה שאני צופה בפרק אחד בלבד בשבוע ולא גומע עונה שלמה תוך ארבעה ימים.
אז כן, ברייקינג באד היסטרית. אבל אני תוהה האם חלק מההיסטריה שלי סביבה היא העובדה שאני צופה בפרק אחד בלבד בשבוע ולא גומע עונה שלמה תוך ארבעה ימים.
כי זה העניין עם VOD
אני חושב שאנחנו לא כ"כ יודעים להשתמש בו. זה כאילו במשך שנים היינו רגילים לקבל מקדונלדז אחד בשבוע בסניף היחיד בארץ בקניון איילון, ופתאום פתחו סניף במטבח שלנו והכל שם חינם ואנחנו פשוט זוללים בלי הכרה.
את שלוש העונות הראשונות של ברייקינג באד ראיתי פחות או יותר בחודש. כאשר אתה מתמסר לפחות לשעתיים ביום (ארבע בסופ"ש) לסדרה בקליבר הזה – האמפקט שלה על החיים שלך הוא גדול מאוד. הסדרה נכנסה לי לסגנון דיבור, למחשבות שלפני השינה ולחלומות שלי. מבשל קריסטל מת' במשרדי תפוז. זה, לשמחתי, לא קורה לי כרגע. אני מרגיש שהסדרה פחות פולשת לי לחיים אלא יותר מלווה אותם. סדרות כמו ברייקינג באד, סופרנוס וכדוגמתן לא אמורות להיצרך בכזו דחיסות. צריך זמן לגדול עם הדמויות, להבחין בשינויים שלהן. זה הרי לא סרט, 90 דקות, טוויסט, נגמר. בסדרת טלויזיה מוצלחת יש דמויות שחיות בין הפרקים ואנחנו אוהבים אותן, חרדים להן, ומבקרים אצלם פעם בשבוע לבדוק שהכל בסדר, או שלא. ואם לא איכפת לך - זה הזמן לעזוב. אני חושב שהרבה סדרות בינוניות כמו "ג'ייל ברייק" היו מצליחות פחות לו היו נצרכות בצורה של פעם בשבוע. כמאסה הן אובר-וולמינג, כמשהו חד שבועי הן פשוט לא יסחבו.
דבר מבאס נוסף בVOD - כיוון שכל אחד צופה בסדרה בזמן אחר לרוב אין עם מי לדבר על זה. וכשמוצאים עם מי לדבר על זה, תמיד יש את המעצבן שעוד לא ראה וכשמישהו אומר משהו בכיוון של הסדרה, הוא ישר יכסה אוזניים ויעוט במורד המזדרון תוך כדי קללות וגידופים כאילו השתנת כרגע מול העיניים שלו על מזוזה וצעקת יהוה בטירוף תוך כדי.
דבר מבאס נוסף בVOD - כיוון שכל אחד צופה בסדרה בזמן אחר לרוב אין עם מי לדבר על זה. וכשמוצאים עם מי לדבר על זה, תמיד יש את המעצבן שעוד לא ראה וכשמישהו אומר משהו בכיוון של הסדרה, הוא ישר יכסה אוזניים ויעוט במורד המזדרון תוך כדי קללות וגידופים כאילו השתנת כרגע מול העיניים שלו על מזוזה וצעקת יהוה בטירוף תוך כדי.
בכל אופן
אני חושב שצריך להתייחס לVOD כמו היה זה שקית של 5 גרם של משהו שאתם מכורים אליו על אף שאתם לא מודים בזה. אפשר לגמור הכל בערב אחד אבל זה לא הכי מומלץ. ההנאה שאני מפיק היום מברייקינג באד, עם הטקס, עם הניתוח של אחרי, עם הציפייה הדרוכה לפרק הבא – שווה כל רגע של איפוק.
אז כל מי שמחכה שהעונה תיגמר כדי שאפשר יהיה לראות הכל ביחד – עזבו אתכם. יאללה לראות, ומיד. ולכל האחרים שטרם ראו את ברייקינג באד – רוצו לראות. אבל נסו לעשות את הכמעט בלתי אפשרי ולא לראות הכל בבת אחת. שמרו קצת בצד. לפחות עד יום כיפור J
 |
| אתה צריך להלבין שעות צפייה |
רשומות
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה