דברים מהרשת

הו, האינטרנט!

אתם שומרים על הפרטיות שלכם ברשת, נכון?


היום בצהריים קפץ אלי חבר טוב שלצרכי פרטיות, נקרא לו ר.
ר ואני מצאנו את עצמינו מדברים , שוב פעם, על פרטיות.
חבר שלי טוען שהוא אדם שפרטיותו חשובה לו. הוא לא משתף את התמונות מהחתונה בפייסבוק ולא משתף מה הוא עושה עם כולם כל שניה.
הוא שומר על פרטיותו שצורה הרבה יותר טובה מג׳, שכותבת רבות על הואגינה שלה במדיה החברתית.

הרדיו מת. מזל שיש אלטרנטיבה.


ביטול תוכנית הקצה של נדב רביד וקוואמי הינה מבחינתי מסמר אחרון בארון הרקוב ממילא של הרדיו הישראלי. בתור אחד שגדל על המדיום הזה, זה פשוט מכעיס אותי לשמוע את המוזיקה המחורבנת שמנגנים כאן. ואני יודע שאתם חושבים כמוני. ואם לא אז חבל מאוד. תארו לכם מצב שנגמר המלח בעולם וכל המאכלים הם תפלים. כזה הוא בעיני העולם הקולינרי שהרדיו הישראלי מציע לנו. ברם, למזלנו הרב, מחוץ לסקאלה שנעה בין 88 ל106 יש עולם מוזיקה הנמצא בשגשוג שטרם היה כמותו בהיסטוריה של המוזיקה המוקלטת. כמות הלהקות, הזמרים והיוצרים שעושים מוזיקה מצוינת היא לא נתפסת. וכל המוזיקה החדשה יושבת על בק-קטלוג אין סופי שנמצא בהישג ידם של כולם. אני חושב שמרוב מוזיקה טובה, אנשים חושבים שאין מוזיקה טובה. בשביל להראות לאנשים האלה את האור צריך מישהו שידריך אותם. ואיפה שהרדיו הישראלי סגר את השלטר ובחר להשמיע את סילו גרין בפעם הזיליון, קמה קהילה מופלאה של אנשי רדיו וDJs שנותנים את הבסט של הבסט באתר בשם mixcloud.

האתיקה של הרשת החברתית



לפני כמה ימים העלתי צילום מסך של שיחה שלי עם מישהי לפייסבוק. למרות שלא היה מדובר במשהו אישי, עדיין הרגשתי שאני לא אמור לעשות זאת. אבל בתור בנאדם שמעלה סיפורים מחייו בצורה קבועה ברשת, חשבתי שלא באמת תהיה בעיה. מקסימום אסיר את זה. הרי כולם משתפים כל מיני דברים ולי היה קשה לי לעמוד על הגבול שבו משהו נהוג הופך לאסור בפייסבוק. אז פרסמתי.

""""סדרת אינטרנט""""


זה היה בדיוק לפני 4 שנים כשהוידיאו האינטרנטי התפוצץ בעולמי. לכבוד החג עשיתי בממ"ד של אמא שלי ברכת שנה טובה שהגיעה ל30 אלף צפיות תוך שבוע. שמו את זה גם ב"יום שהיה" והייתי המאושר באדם. זמן קצר אח"כ התחלתי לעבוד בחברת הזנק בשם "נוקה" שהתיימרה לעשות טלויזיה און ליין שמשדרת בסטרים 24/7. עבדנו עם יוצרי תוכן צעירים כמו gag films שלימים הפך להיות הסדרה הכי נצפית ביוטיוב. עבדנו גם עם רט ולינק, waverly films ועוד כמה כוכבי יוטיוב. המשותף לכולם היה שהם עשו את הסרטים מהבית. לא עמד מאחוריהם אף גוף הפקה או שידור, הם פשוט עשו את שלהם וקיבלו חשיפה מטורפת. מה שנקרא, סמי פרו. או UGC user generated content. אין ספק שאז התוכן הזה סומן כהבטחה הגדולה. הסנונית הראשונה למהפיכה. הWEB 2.0  בהתגלמותו.

פרופיל פיקטיבי


אז היום חברה עשתה אאוטינג לפרופיל פיקטיבי. תחת הכותרת "הפרופיל הכי מפוברק ברשת" היא כותבת :
https://www.facebook.com/profile.php?id=100000734344917&sk=wall
אין שם ולו פיסת אינפורמציה אמיתית אחת. אם לא איכפת לכם שזרים שמסתתרים מאחורי זהות בדויה צופים לכם בפרופיל אז סבבה. אני כבר מזמן הכנסתי אותה/אותו לרשימת החסומים (עדין לא העפתי לחלוטין מרשימת החברים סתם מתוך ענין אנטרופולוגי)

התגובות לפוסט שלה נראו כמו חקירה של הסקוטלנד יארד. אנשים נכנסו לפרופיל, ספרו את מספר התמונות, מדדו את כמות הברכות שהיא/הוא קיבל ביומולדת וכל זה כדי לבדוק האם מדובר בפרופיל "אמיתי", או "מזוייף".
אני כשלעצמי, הפנתי את תשומת ליבה של כותבת הפוסט שהיא מתהדרת ברשימה של 1376 חברים. את רובם היא לא מכירה. אני והיא, לדוגמא, נפגשנו פעמיים בחיינו. מעולם לא החלפנו יותר משני משפטים. הרי אני יכול להיות וואן קריפי מאדרפאקר, הרבה יותר ממי שמנהל את הפרופיל הפיקטיבי הנ"ל. וזה שיש לי תמונה שמייצגת את איך שאני נראה באמת לא הופכת אותי לפחות זר ממנו.

אני מניח שאני צריך לקרוא לפוסט הזה "דחיית סיפוקים"


פעם בשבוע, בדר"כ בימי שלישי, עושה לעצמי טקס קטן הכולל :

1.      כיבוי טלפון
2.      הגברת ווליום
3.      חיכוך ידיים
4.      מילקי עם עדשים
5.      ברייקינג באד
הפעם האחרונה שהמתנתי בכזו ציפיה לפרק בסדרת טלויזיה היה בשתי העונות הראשונות של אקס פיילז. עד הסדרה ההיא הייתי מתייבש מול חטיפים כמו פרינדז או מתבלבל מול טווין פיקס, שבנינו בהסתכלות אחורה לא באמת קורה שם משהו.
אז כן, ברייקינג באד היסטרית. אבל אני תוהה האם חלק מההיסטריה שלי סביבה היא העובדה שאני צופה בפרק אחד בלבד בשבוע ולא גומע עונה שלמה תוך ארבעה ימים.

אין לי יומולדת היום

בלי ששמנו לב הגבול בין הרשת החברתית ה"וירטואלית" לחיים שלנו מחוץ לה נעלם כמעט כליל. מה שהתחיל עם "מאפיה וורס", ערפדים ופוקים, הפך להיות שיקוף של החיים שלנו, הייצוג הכמעט שלם שלנו בעיני אחרים. תזוזה בעולם הוירטואלי מקרינה מיד על העולם ה"אמיתי" ולהפך. דברים שקרו באופליין ולא מצאו ביטוי אונליין כמו לא קרו, ויש אנשים שאשכרה נעלבים ממך כי הם פרסמו שנולד להם בן/בת/וואט-אבר ואתה לא קראת את זה, לא הגבת, ואפילו לא לייק!

הי

שמי דורי אדר. אני מבלה את רוב שעות העירות שלי מול מסך אז חשבתי לשתף אתכם בכמה מחשבות שיש לי בנוגע לזה. חוץ מלכתוב את הבלוג אני מנהל את אתר הוידיאו Flix.co.il, עושה ביטים ומשחק כדורעף :)
אפשר לכתוב לי לכאן: doriadar@gmail.com
אפשר גם לפייסבק אותי כאן